האם ילדך זקוק לאבחון?

 

פעם הגיע אלי למכון ילד בכתה ד' ואמר לי כך: "אני יודע לקרוא. המורה שלי יודעת שאני יודע לקרוא. רק אמא שלי חושבת שאני לא יודע לקרוא". במהלך פגישת ההערכה שקיימנו התגלה כי האינטואיציה של האם הייתה נכונה - את המשפט "עורב יפה" הוא קרא "ערב יפה". את המשפט "המקור קצר" הוא קרא "המקרר התקצר" וכו'... מסתבר שאותו ילד שהיה חכם, מקובל ובעל ביטחון עצמי, הצליח להסוות בכיתה במגוון דרכים את העובדה שאינו באמת קורא.
 
פעמים רבות הקושי של הילד מתגלה דווקא באמצעותכם ההורים – אתם שמכירים את הילד באמת ויודעים מהם יכולותיו. בבית הספר מדווחים כי הכל תקין, הילד מקבל ציונים של 70-80 במבחנים, אך אתם חשים כי הוא מסוגל להרבה יותר. אם לדעתכם ישנה מגבלה כלשהי שמונעת מילדכם לממש את מלוא הפוטנציאל שלו – זו סיבה מצוינת להגיע לאבחון.
 
דבר נוסף שיכול להצביע על לקות למידה הוא בעיות בפן הרגשי. אם אתם מתרשמים כי הילד חסר ביטחון עצמי, מופנם או מפתח בעיות התנהגותיות- חשוב מאוד להבין אם מקור הבעיה הוא לימודי. ילד שמתקשה בהתמודדות עם מטלות הלימוד עלול לפתח בעקבות זאת בעיות רגשיות, ולעתים קשה לדעת מה גרם למה. לכן, חשוב מאוד לבצע אבחון פסיכו-דידקטי, שישים את האצבע על מקור הבעיה ויאפשר לנו לגבש את דרכי הטיפול המתאימות.
 
בעיות קשב וריכוז – קל מאוד להדביק תווית של בעיות קשב וריכוז לילד שמתקשה לשבת ולהשתתף בשיעורים. חשוב להבין כי לעיתים מדובר בבעיה פשוטה הרבה יותר וקלה לטיפול של קושי בקריאה, שבעקבותיה הילד משועמם בשיעור, מפריע ומציק לחבריו. במקרה כזה, העובדה שלא מאבחנים בזמן עלולה להביא להחרפת המצב, שכן הילד מסגל לעצמו את דפוס ההתנהגות הזה, הוא מקבל תווית ילד בעייתי והדימוי העצמי שלו סופג מכה אנושה.
 
בשורה התחתונה – קיים קשר הדוק ביותר בין קושי לימודי לקושי רגשי והתנהגותי. תפקידכם כהורים הוא לזהות כי קיים קושי שכזה, ולדאוג להגיע לאבחון בזמן. מאבחן טוב ידע לשים את האצבע על מקור הבעיה ולתת הנחיות לדרכי הטיפול המתאימות.
 
אז מתי כדאי לשקול שליחת הילד לאבחון?
 
  • אם הילד לא מכין שיעורים באופן עצמאי ומתחמק ממטלות.
  • כשהמורה מדווחת כי הילד מפריע בכיתה או חולם בשיעורים.
  • אם במהלך כתה א' הילד לא קולט את הבסיס לקריאה עד טו' בשבט – מומלץ להגיע למפגש הערכה.
  • כאשר הליקוי צץ בלימודי שפה שניה, ואתם חשים שלימוד שפה שלישית בכתות הגבוהות יקשה עליו עוד יותר.
  • בכיתות גבוהות – אם הילד זקוק להתאמות שיסייעו לו בבחינות כגון תוספת זמן, שימוש במחשבון או התעלמות משגיאות כתיב.
 
נקודה חשובה למחשבה – הורים שמגיעים עם ילדם לאבחון משלמים סכומי כסף גבוהים, אולם לא ניתן "לקנות הקלות" באמצעות האבחון. רק המאבחנת תקבע אם הילד זכאי להקלות כלשהן! בנוסף, פעמים רבות מאשר האבחון הקלות רבות, אולם אין חובה לאמץ את כולן. יכול להיות שבתחומים מסוימים כדאי לאפשר לילד להתאמץ ולהתמודד, כדי שלא יאבד יכולות חשובות כמו קריאה, כתיבה או רכישת שפה שניה.
 
 
ונקודה אחרונה – כל אבחון עובר אישור של ועדה מטעם משרד החינוך. חשוב מאוד לבצע את האבחון כבר בכיתות הנמוכות, ולא לדחות את הנושא בתקווה שהבעיה תיפתר, שכן בכתות הגבוהות – לקראת בחינות הבגרות - קשה יותר לקבל את אישור הוועדה להקלות עקב החשש כי מנסים "לסחוט" הקלות לקראת הבחינה.
 
שלכם, זהבה קלנר
מייסדת ומנהלת רשת מכון אותיות